יוסי שדה

יוסף בר יוסף (יוסי שדה)

יוסי שדה נולד תחת השם יוסף בר יוסף, בשנת 1971 בישוב גני תקווה (סמוך לקריית אונו), להוריו מרדכי וברכה בר יוסף. יוסי, הוא בן יחיד למשפחתו המונה שש בנות.
יוסי, גדל בבית ובסביבה חרדית. אביו של יוסי, מרדכי, התגרש מאימו של יוסי, ונפטר בשנים האחרונות. מרדכי, היה מתפרנס במשך השנים מחנות לספרי קודש שהייתה ברשותו. לאחר הגרושים הוא התחתן בשנית והתגורר בבני ברק. עוד על אבא של יוסי, ועל הוצאת הספרים שהוא הקים וסיפור חייו כניצול שואה, ניתן לקרוא כאן אימו של יוסי הייתה עקרת בית, אישה חזקה ופשוטה שנאלצה לגדל את ילדיה לבד.

יוסי לא הצליח להשתלב במערכת החינוך החרדית, בגלל סיבות שונות, ובהדרגה מצא את עצמו מסתובב עם נערי רחוב ("שבבניק"). ניתן לומר כי הקרן אור היחידה בתקופה זו בחייו של יוסי, היה סבו מצד אימו מאיר דוד לוינשטין, שהיה אחד מהחותמים על מגילת העצמאות של ישראל.

בשלב מסוים סבו של יוסי לקח אתו תחת אחריותו. והוחלט לשלוח את יוסי להתגורר באוסטרליה אצל אח של אבא של יוסי.  לאחר פחות משנה  יוסי מוחזר לארץ ונשלח למשפחה מאמצת בישוב עצמונה כאשר בתקופה זו יוסי, בן 15 שנים. לאחר שנה וחצי יוסי מסיים גם את התקופה הזאת ויוצא לעולם הגדול. 

 

השוד

יוסי מגיע לירושלים לדירה של שני חברים אשר אחד מהם הכיר את יוסי עוד מתקופת לימודיו "בחידר". חברים אלו נחלצו לעזרתו של יוסי, וקיבלו אותו לדירתם ללא תשלום.

בתקופה זו בירושלים יוסי, ממשיך לשוטט ברחובות ותוך כדי כך פוגש שני חברים חדשים. בשלב מסוים יוסי מציע לשני החברים לשדוד יחד חלפן כספים ירושלמי. שני החברים נגררים תחת הלחץ של יוסי, כאשר הוא מארגן את הכול. יוסי ארגן פגישה של בחלפן כספים בבית של החברים על מנת לשדוד אותו. יוסי מבצע את השוד ובמהלך השוד החלפן חוטף ליוסי את הסכין ודוקר את יוסי בבטן. החלפן הצליח לברוח וטרק את הדלת אחריהם כך שלא יוכלו לצאת. יוסי קפץ מהמרפסת יחד עם הכסף (30 אלף שקל) ובורח, שני החברים החליטו לחכות למשטרה ולספר את האמת.
המשטרה מגיע ולאחר חקירה מסתבר שיוסי, הוא המארגן והיוזם של השוד וליוסי, מוצא צו מעצר מידי. יוסי פצוע מהדקירה בבטן, בורח לישוב קריית ארבע, ופונה לחבר אשר מארגן לו רופא פרטי, אשר מטפל בו. לאחר מכן יוסי נוסע לתל אביב לבית מלון למספר ימים לנופש. יוסי, מחליט לנסוע לשדרות ולהשכיר שם דירה, וקונה לעצמו בעזרת הכסף הגנוב חיפושית לבנה, ואיתה נוסע לאילת. באילת הוא מבלה כחודש ימים, עד אשר הוא  מתחיל להפנים שהמשטרה בסוף תתפוס אותו, ומחליט לברוח מהארץ.

הכלא

 

 

יוסי קונה כרטיס טיסה לאוסטרליה, מגיע לשדה התעופה ושם נעצר על ידי המשטרה. יוסי עומד למשפט ונגזר עליו שנה וחצי מאסר בכלא תל מונד לנוער. לאחר שמונה חודשים בכלא, יוסי משוחרר על תנאי ובלבד שיתגייס לצבא. מהכלא הוא נשלח ישר לטירונות בגבעתי בגדוד צבר.
במהלך הטירונות יוסי מחליט לירות מהעמדה כיון שהיה לו משעמם. יוסי נשלח לכלא 6 . לאחר מכן יוסי, מופרש מגבעתי ושולחים אותו לשרת כנהג תובלה בפיקוד דרום עד לשחרורו.

תחילת החווה

 לאחר שחרורו יוסי, שוכר דירה בבית שמש, ובמקבלי עוסק במכירת פחיות שתייה למכונות. לאחר כשנה יוסי, מתחיל להסתובב באופן תמוה בישוב קריית ארבע, ומתחבר לאנשי שוליים (ימין קיצוני) הנפוצים בישוב. יוסי עובר להתגורר בקראוון בגבעת החרסינה בקרית ארבע.

סביב יוסי מתקבצים בערך עשרה בחורים צעירים, אשר גרים בקראוון ומבלים עם יוסי. רובם של הנערים הם חרדים לשעבר, וחלקם מהישוב עצמו. יוסי מתחיל לתפור את אישיותו ואת סיפור חייו, על ידי כך שהוא מציג את עצמו כלוחם לשעבר בסיירת מטכ"ל, ובין השאר מתפאר בכך שהצלקת בבטן שלו מהאירוע עם השוד נגרמה לו כתוצאה "מפעילות בסיירת".

בשלב מסוים יוסי, מצטרף לסניף של תנועת בית"ר בקרית ארבע, ומתפקד שם כמדריך נוער. לאחר כשנה בערך, יוסי מנסה להתמודד לתפקיד ראש המועצה של קריית ארבע, אולם נכשל כבר בשלבים הראשונים. בשלב זה יוסי, חובר לגורמים מסוימים אשר מקדמים הקצאת שטח אדמה (חוה) מאחז ליד הישוב נוקדים אל דוד, אשר יעבור לרשות יוסי.
לצורך הקמת החווה יוסי והגורמים הנוספים, מקימים עמותה "עמותת בית עציון" ח"פ:0580293157 . אשר תפקידה כפי שדווח עליה ברשם העמותות היה "טיפול בנוער ללא קורת גג".
יוסי עורך הסכם "בר רשות" מול החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית אשר מחכירים את השטח לעמותה עבור "הקמת מוסד טיפולי/חינוכי לנוער". לצפייה בטיוטת החוזה בין העמותה להסתדרות הציונית לחץ כאן

 

 יש לציין כי גלוי לכל עין כי לפי סעיף 20 בחוזה העמותה מפרה את החוזה ללא ספק. מיום סגירת החווה על ידי שר הרווחה וביטול סמל המעון, החווה משמשת בפועל כאתר מסחרי לכל דבר ועניין. ואין ליוסי שום יסוד חוקתי שבו הוא יכול לשמר את החוזה מול ההסתדרות הציונית.

עוד על כך ועל הפיכת החווה לאתר מסחרי ניתן לקרוא כאן