החטיבה להתישבות ההסתדרות הציונית
כדי לקבל את סמל המעון ממשרד הרווחה, הקים יוסי בשנת 1998 עמותה – עמותת בית עציון חוות "שדה בר" ח"פ: 580293157. העמותה שימשה כגוף ייצוגי עבור הפעילות השוטפת של החווה/יוסי. לאורך כול שנות פעילות החווה ועד היום יוסי מוגדר כמנכ"ל העמותה ומשם הוא מקבל את משכורתו "הרשמית".
כאמור מטרות העמותה היו "טיפול בנוער ללא קורת גג" ורק לשם כך העמותה קיבלה את השטח מהחטיבה להתישבות שבהסתדרות הציונית.
החוזה בין העמותה ובין החטיבה להתישבות נועד להבטיח כי השטח של החווה לא יהפוך לענף עסקי של אדם פרטי אלא ישמש למטרה המוצהרת בחוזה "להקים במקום מוסד טיפולי חינוכי לטיפול בילדים ובמשפחות במצוקה".
בתאריך 28 באוקטובר 2009 מינה מנכ״ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, מר נחום איצקוביץ, ועדה לבדיקת המסגרת ״שדה בר״.
הוועדה קבעה באופן חד משמעי כי החוה ומר שדה מסוכנת לנערים השוהים בה ולכן איננה יכולה לשמש בשום פנים ואופן כמסגרת טיפולית חינוכית לבני נוער, הוועדה סגרה את החווה וביטלה את סמל המעון של העמותה:
הוועדה שוכנעה כי חוות ״שדה־בר״, במתכונתה הנוכחית, לרבות הנהלתה ועובדיה, אינה מתאימה לשמש כמעון לקטינים המופנים אליה מטעם המדינה.
נמצאו ליקויים רבים, כפי שפורטו במסגרת דו״ח זה, המתייחסים הן לחווה והן לפיקוח עליה, אשר יש בהם כדי לסכן או לפגוע בקטינים השוהים בה.
מר שדה תואר בדבריהם של רוב מוחלט של העדים כאדם שאינו נצמד לאמת בדבריו, נוטה. למניפולציות, גם כאלה אשר פוגעות באופן ישיר בנפשותיהם של החניכים. לפי דבריהם, מר שדה מאמין כי המטרה מקדשת את האמצעים ואינו נרתע מלסלף עובדות על-מנת לקדם את רעיונותיו ואת טובתם של מי שהוא רוצה ביקרם.
עוד שוכנעה הוועדה כי התנהלותו ״האנטי ממסדית״ של מר שדה, הקרינה באופן ישיר על היעדר היכולת של המקום להתנהל על-פי נורמות המתבקשות ממוסד ציבורי בכלל וממוסד חינוכי- טיפולי בפרט. רצונו של מר שדה לקיים מסגרת שאינה כפופה לנורמות כל שהן, היא שקבעה שבחווה לא יהיה רישום, לא יהיה תיעוד או דיווח. הוא הנהיג את תרבות ה״אנחנו והם״ על פיה כל מי שלא ״אנחנו״, הוא ״עוין לנו ומסכן את קיומינו״ לרבות הממסד, המשפחה הביולוגית, מוסדות המדינה כגון משטרה, רשויות הרווחה ושב״כ, חניכים שעזבו את החווה ועוד.
לאורך כל השנים היה מר שדה האיש המרכזי בחווה שעל פיו יישק דבר. מי שרק הרהר אחר מעשיו, סולק מהחווה, לעיתים בבושת פנים__
מר שדה הצליח ליצור בקרב חניכיו תלות מוחלטת בו ובו בלבד כשבתמורה הוא הבטיח אהבה ותחושת שייכות, שרבים מהחניכים חסרו אותה. הוא השתמש בתלות זו גם כדי לקדם אותם אך גם כדי לשלוט בכל אשר מתרחש, לא רק בחווה, אלא אף בתוך נפשותיהם של החניכים, והכל, על-פי רצונו הבלעדי.
כאמור לאחר פרסום מסקנות הועדה בשנת 2009 הורה שר הרווחה בוזי הרצוג על ביטול סמל המעון לעמותת בית עציון ועל ביטול חוזה ההתקשרות בין העמותה ובין משרד הרווחה, לאור זאת היה לצפות מהחטיבה להתיישבות לבטל לאלתר את חוזה ההתקשרות מול עמותת בית עציון ומול יוסי שדה מאחר שמסקנות הועדה סותרות באופן מפורש את בסיס החוזה – למר יוסי שדה ולעמותה שלו אין אישור בשום צורה כול שהיא לטפל בנוער כפי שמתואר בחוזה.
אך למרות זאת נראה כי ההחטיבה להתישבות בחרה לעצום עיניים ולאפשר לעמותה ולמר שדה להפוך את החווה למפעל כלכלי לכל דבר ועניין תחת שליטתו של יוסי שדה כמנכל עמותת בית עציון.
שחיתות גלויה מסוג זה משמש ככלי למתנגדי מפעל ההתנחליות על מנת להוכיח את טענתם כי החטיבה להתישבות נהפכה לגוף בעייתי ומושחת.
על הפיכת עמותת בית עציון למפעל כלכלי לכל דבר ועניין ולניתוח דוחות העמותה ניתן לקרוא כאן.
על מפעל הבתים בחוות שדה בר ניתן לקרוא כאן.